שי טייב:
יכול להיות, חבר הכנסת שטרן, שזה יביא עוד אנשים כי זה יגרה את החשיבה ואת המעמד, אני רק רוצה להגיד שהשיטה של דחיית השירות היא אותה שיטה. אנחנו עושים הרבה פעולות כדי להקדים שיבוץ. אני מניח שחלק יודעים פה שאנחנו הקדמנו שיבוצים לכל השנה קדימה, אבל לא עושים את זה לפני הכניסה למכינה ולא עושים את זה לפני הכ...
אלעזר שטרן:
אבל אולי הוא ידחה. לא הבנת מה אני אומר.
שי טייב:
אמרת שאולי אחוזים בודדים לא ידחו.
אלעזר שטרן:
נכון, אתה יודע כמה זה אחוזים בודדים לגבעתי? אתה יודע מה זה עושה למילואים אחר כך? אתה יודע מה זה עושה לשכנים שלהם? למשפחות שלהם?
הנושא השני, בסוף כשכותבים 'יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר'. לפני שאני מגיע לגיל, על פניו הבן אדם יוצא בגיל 26 החוצה ויש השוואה שלו ושל מי שנגיד נכה שלא עשה או...
אלעזר שטרן:
אז אני חושב שהאירוע הזה, מה שיש פה בתוך השורה הזאת אחר כך, כשהוא יוצא החוצה כאילו הוא פטור מחובת שירות סדיר, אין לו שום כוכבית שהוא השתמט, שהוא לא שירת. נכון, הוא תרם למדינה, הוא למד תורה, הוא הגן עלינו, אבל הוא לא סיכן את עצמו, לא נתן שלוש שנים, יכול היה לעשות בהרבה זמן מה שהוא – ואני לא עושה הכללו...
אלעזר שטרן:
כשאני לא בטוח שגיל 26 – אני יודע מה יש עד גיל 23. עד גיל 23 זה כאילו בא מלמטה, מה אני מתכוון? אתה אומר עד גיל 23 הוא לא יוכל להוציא רישיון נהיגה, הוא לא יוכל לצאת מהארץ, לא משנה מה. אנחנו כבר הבענו את הסתייגויותינו על גיל 23 הזה, אבל אני הולך למשהו אחר. עד שהוא לא פטור הוא לא יכול לעשות כלום, מה אני...
אלעזר שטרן:
דרך אגב גם נצח יהודה, שקודם דובר פה כל כך הרבה, צה"ל לוקח, ובצדק, בחשבון, נדמה לי עד היום, יתקנו אותי אם אני טועה, את האחריות שלו שאנשים לפני שהם יוצאים החוצה יהיו להם כישורי הסתגלות, פרנסה, לא משנה מה, על חשבון שלוש שנות השירות. לכן אני חושב גם כאן, בסוף, אמרתי שאני חושב שזה צריך להיות יותר מאוחר, ...
אלעזר שטרן:
יעקב אשר, בדיוק, דבר איתו, אל תסתכל עליי, בגלל שאני באמת אגיד לך ממה אני נהנה, לא כדאי.
אלעזר שטרן:
בשורה התחתונה מה שאני אומר, שגיל 26, כמו שהוא כתוב כאן ככה, ולכן פתחתי במשפט הראשון, אחרי שראיתי את כל החוק, בגלל שעל פניו אני מבין גם את גיל 22, הייתי יכול להבין את גיל 22, בהתחשב בכל מה שבנק ישראל אומר וכל מה שאנחנו יודעים, שהחוק הזה הוא כזה חוק של השתמטות ושל זכויות ושל קלות בלתי נסבלת של השתמטות...
יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה. קודם כל אני אמלא את חובתי, אנחנו בכנסת, מקום פוליטי, דיבר לפניי נציג האופוזיציה, אני רוצה להיות לו קונטרה. חבר הכנסת שטרן, אתה אמרת שיש לך בעיה עם שתי המילים 'נדחה שירותו' כי זה מנוגד למטרות החוק. אם תסתכל במטרות החוק, אחת המטרות זה הסדרת מעמדם של בני הישיבות.
יולי יואל אדלשטיין:
לכן אם אנחנו עוסקים בהסדרת מעמד של תלמידי הישיבות אין שום סתירה בין הדברים ודווקא זה במקום. אילו היה מדובר בחוק גיוס אז זה משהו אחר.
יעקב אשר:
זה נראה מריבה רצינית בין אופוזיציה לקואליציה.
יולי יואל אדלשטיין:
חברים, אני כדרכי אנסה להשתדל להתייחס לסעיפים, למרות שאני חייב לומר לנוכחים הנכבדים שיש לי קושי מסוים היום. בזמנו, הזכרתי את זה גם כשאמרתי שאין פיקוח, אז אמר לי קובי חברי, נציג משרד הביטחון, מה פתאום? עוד לא הגענו לסעיף הזה.
אז הגענו לסעיף הזה, ראיתי את הסעיף הזה. קובי לא היה אז זאת הזדמנות שלי לומר ...
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, אבל זה לא הסעיף. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, פיקוח היה הבוקר וביום חמישי, עכשיו זה סעיף גיל הפטור.
יולי יואל אדלשטיין:
כן, הישיבה מוגדרת כישיבה על פיקוח וגיל הפטור, ואדוני, מכיוון שאני קצת מכיר את החוק, תיכף אני אגיע לגיל פטור. זאת בדיוק הנקודה שאני מוביל אליה. תן לי את הקרדיט שעד עכשיו דיברתי על הסעיפים, וגם היום אמרתי, עם כל הקושי, אני אשתדל.
אז כמו שאמרתי, אין לי שום מאוהבוּת מיוחדת בפיקוח ביומטרי ואין לי שום אינ...
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו זה גיל הפטור. אני חוזר ואומר שוב, הפיקוח היה הבוקר וביום חמישי.
יולי יואל אדלשטיין:
אני מגיע לשאלה של גיל הפטור ואני מקווה שאני אוכיח לנוכחים שאי אפשר להפריד בין הדברים. אני אומר מה כן, מה שמוצע כאן, נקווה שבאמת בצחוק ולא ברצינות, מישהו כבר היום דיבר בישיבה על עיזים, זה ביקור פעם בשלושה חודשים או משהו כזה, הייתי רוצה לראות בעל חברה פרטית שיסכים שיבדקו נוכחות עובדים פעם בשלושה חודשי...
יולי יואל אדלשטיין:
למה אמרתי שיש קושי לדבר על הסעיפים? כי גיל הפטור, ואמרתי את זה במהלך אותן 44 ישיבות שכנראה לא היו ורק חלמתי אותן, אבל במהלך אותן ישיבות אמרתי לא פעם, גיל הפטור זו דוגמה מצוינת לשאלה מקצועית. אני זוכר שאז הייתה שאלה למה כל הזמן דנים על זה ואמרתי שזו שאלה מקצועית. זה לא מי שבעד חרדים או נגד חרדים, זה ...
משה טור פז:
גם אני אתייחס לסעיף הפטור. בעיניי יש פה באמת דילמה מאוד מאוד רצינית. זה ממש מזכיר לי, בקורס מג"דים משתמשים בביטוי לשפד את האויב על קרני הדילמה. זה מה שקורה פה, למה? כי גיל פטור גבוה מצד אחד משאיר בריכה גדולה אבל כובל את התלמידים לישיבה, גיל פטור נמוך מוציא אותם מהר לעבודה, אבל לא נותן לנו פוטנציאל ל...
שי טייב:
זה לא נשר מהצבא, זה נשר מהמסלול.
אלעזר שטרן:
זה בדיוק מה שאמרתי, אם הוא לא יקבל מכינה ואין מקומות במכינה הוא נרשם במסלול דתי אחר ואחרי זה הוא הולך מתי שהוא רוצה.
שי טייב:
זה לא אומר שהוא נשר מהצבא.
אלעזר שטרן:
חד משמעית. לא רק שהוא לא נשר, להיפך, ברוב המקרים הוא עושה שירות ארוך יותר ומשמעותי יותר.
עוזי דיין:
רק מבחינה צבאית, קרני הדילמה זה של סרן לידל הארט האנגלי.
משה טור פז:
תודה, עוזי. לדעתי העברת לנו הרצאה או בקורס מ"פים או בקורס מג"דים.
משה טור פז:
בסעיף 3 בסקירה שלכם, מירי, התייחסתם ל-ג'1 בתנודות השונות שלו, על גיל הפטור, 24, 26 וכו'. בסעיף 4 התייחסתם למשהו שלא הכרתי, שזה הגיל המקסימלי של פטור, שזה 29.
משה טור פז:
אני מודה בכנות שזה היה הפתרון המועדף בעיניי. בעיניי בעצם גיל הפטור צריך להיות או 18 או בכלל לא. ברגע שאנחנו הולכים לפשרה של 24, 26, אנחנו קצת מכשירים פה שרץ, צריך לומר. בהמשך הסקירה שלכם התייחסתם להבחנה, והיא בעיניי הנקודה העיקרית, זה נמצא סעיף 9 בעמוד 3, בין גיל הפטור לפטור מסנקציות. אני מתייחס בעי...
משה טור פז:
גיל הפטור מסנקציות יהיה לפי גיל סיום המילואים, כלומר זה יהיה 40 כמו היום, אבל אם אנחנו דוחים את השחרור ממילואים יידחה גם סיום הסנקציות.
לגבי האיזון עם מספר, אני עדיין סבור, כאן אני בניגוד לחברי אלעזר שטרן, שהמספר המשלים פה צריך להיות 24, כלומר אני חושב שדי לבריכה שתתמלא בשישה שנתונים, אני חושב גם שב...
מאיר כהן:
אני אהיה קצר. אני רוצה כל יום לשאול את אותה שאלה, אני רוצה לשאול את שי טייב, רח"ט תומכ"א - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קוטע אותך, מאיר. אתם צריכים ללכת ומישהו רוצה להגיד לנו תודה, אז בבקשה.
הראל קוראני:
שלום, קוראים לי הראל, אני ממכינת בארי, אנחנו שלוחת בית ברל, מכינה קדם צבאית. אנחנו מכינה שמלמדים אותנו במכינה על ערכים דמוקרטיים ליברליים ועכשיו יש לנו את ההזדמנות לדבר פה.
מאיר אינדור:
אבל ברל כצנלסון לא היה כזה ליברל, הוא היה מאוד ימני.
מאיר כהן:
ברל כצנלסון היה ליברל גדול. חבל שאתה אומר את זה, מאיר.
מאיר כהן:
נכון שהוא היה ימני, אבל ליברל הוא היה.
הראל קוראני:
אז הגענו לכאן לירושלים, יש לנו סדרת ירושלים והגענו מטעם המכינה. הייתה לנו שיחה עם נאור שירי ואחרי זה הייתה לנו שיחה עם בועז, הייתה לנו שיחה מאוד מאוד טובה. המכינה מקדמת אותנו לשירות משמעותי ואנחנו מקווים שזה ימשיך ככה לכולם במדינה ורצינו להגיד תודה לבועז על שיח מאוד פורה דעות ומעניין.
הראל קוראני:
אני אישית לא כל כך בקי, אני עדיין מגבש דעה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז קודם כל אתה תגבש דעה. יפה מאוד שבאתם, אתם תמיד מוזמנים. יפה מאוד לראות, כמו שאמרתי לכם גם קודם, דור באמת אדיר ואתם מעורבים. וכל אחד מאיתנו, ראיתם פה את אלעזר, ראיתם את מאיר כהן, אתם רואים אותנו פה מתווכחים, אבל בסוף אנחנו רוצים את אותו דבר. שרון ניר יכולה להגיד לכם, היא אופוזיציה, אני קואליציה, ש...
היו"ר בועז ביסמוט:
איך אני יודע? ב-2018 הרי הפסדנו שלוש-אחת, לא הייתי אז חבר כנסת ואני אוהד שרוף של קבוצת כדורגל, שרוף, הולך לכל גמר וכאלה, עד שהגעתי לפוליטיקה, פה אני אפילו לא צופה במשחקים, חוק הגיוס, אלעזר, אלעזר, חוק הגיוס. ואז ב-2018 אני טס ובא אליי איזה איש מקסים, עם הבן החמוד שלו, לא הכרנו, שלושה ימים בילינו יחד...
אלעזר שטרן:
מכל מה שאמרת יש לי שאלה אחת, מתי אתה טס עוד פעם לחו"ל קצת?
יעקב אשר:
אני אגיד את השאלה אחרת, הוא שואל מתי אתה לוקח גם אותי.
שרון ניר:
אין קיזוזים. יש השתמטות, אין קיזוזים.
שרון ניר:
שיהיה לכם שירות משמעותי, תלכו להיות לוחמים ולוחמות.
עוזי דיין:
חשבתי שהוא הולך להגיד שהוא רצה להתגייס במקום ללכת למכינה.
שרון ניר:
יצאה מפה עכשיו מכינה שלמה של לוחמות ולוחמים.
עוזי דיין:
תלכו כמה שיותר מוקדם לצבא, מספיק בי"ב לא לומדים מפסח והלאה.
מאיר פרוש:
עוזי מסבך אותם, את כל הסודות הוא מספר לנו.
מאיר כהן:
אני רוצה לשאול את הצבא, את שי, את אביגדור, אולי תגידו לוועדה מה מבחינתכם סעיף הפטור הטוב ביותר שיביא לכם יותר חיילים. אנחנו מתווכחים בינינו, אתם יודעים, פוליטיקה קצת, אני עכשיו באמת רוצה לדעת, גיל הפטור, אילו אתם הייתם צריכים לכתוב את הסעיפים האלה מה אתם הייתם מבקשים בכדי שיהיה לכם לוחמים יותר בצבא?
שי טייב:
התייחסתי לזה, כי זה עלה כבר בעבר ואמרתי שאני חושב שהאזור הזה של גיל 26 הוא גיל נכון. אני לא מתייחס דרך אגב לסוף הפטור כמו שדיבר עליו חבר הכנסת טור פז, אלא מה הגיל הנמוך ליציאה לפטור, למה הוא גיל נכון. קודם כל כי עדיין אנחנו רואים שמתגייסים שם אנשים, מעל 20%, אפילו 25%.
מאיר כהן:
מה זה 25%? כמה עד גיל 21? נניח מ-23 עד גיל 26 כמה מתגייסים?
שי טייב:
מ-23, נניח בשנת הגיוס הקודמת מבין אלה שמוגדרים מוסדות חרדיים לפי תרבותי ייחודי וכן הלאה, מתוך כל הגיוס בין 23 ל-26 התגייסו 22%. יש שם עדיין מתגייסים.
שי טייב:
אין לי פה את החלוקה, אבל זה מעט.
שי טייב:
זה מעט מן הסתם ואנחנו לא רק בלוחמה, אנחנו גם וגם וזה שומר על האיזון או צריך לשמור על האיזון, לכן הדרך שלנו לשמור על האיזון הייתה מה שאמרתי בדיונים הקודמים, לקבוע גילאים בתוך המספרים.
מאיר כהן:
כלומר מה האחוזים עד גיל 21, מ-21 עד 23.
יעקב אשר:
אנחנו חוזרים על זה פעם שביעית כבר.
שי טייב:
אמרתי שאנחנו חושבים שצריך עד גיל 21 - - -
שי טייב:
הוא הוסיף שאלה עכשיו, אני עונה על השאלה שלו.
אלעזר שטרן:
לא, לאותה שאלה שהוא שאל אותך, אתה כבר לוקח בחשבון שיש יעדים, אז איך אתה ממלא את היעדים שגם 20% מהיעדים יתמלאו מגילאי 23 ל-26. עזוב עכשיו, אין יעדים, אין כלום, עכשיו אנחנו על קרקע בטוחה, באיזה גיל אתה רוצה לגייס?
שי טייב:
הוא פשוט שאל עוד שאלה על הגילאים אז אני התחלתי להגיד על הגילאים. רק מה שאני רוצה להגיד זה שבסיפור הזה של הגילאים, אתה הולך לעשות פה גם מנגנון של דיחוי לצורך העניין, הרי זה חלק מהחוק, כיוון שיש בציבור הזה אנשים שלומדים, מגיל 18 ל-19, מ-20 ל-21, מ-21 ל-22 והם יקבלו, לפי מה שמסתמן בהצעה הזאת פה, עדיין ...
מאיר כהן:
כלומר ההצעה לצמצם את הבריכה היא לא טובה מבחינתכם.
שי טייב:
לכן חשבנו שצריך להיות buffer שאחרי שאתה מיצית את חוק לימודיך, פורמלי או לא פורמלי, בישיבה, זה לא יהיה קפיצה קטנה, לא לחו"ל, אלא קפיצה קטנה לפטור, ויש שם עוד זמן שאפשר זה. לכן חשבנו שהגיל של 26 הוא נקודת איזון נכונה. ואם אתה מוסיף עליו את האכיפה שדובר עליה קודם, דיברנו עליה בדיונים קודמים, ואת תמהיל ...
אלון שוסטר:
אני חוזר, אני נדבק מילולית לביטוי 'מחובת שירות סדיר', העליתי את זה בישיבה קודמת. הפטור שרשום כאן הוא פטור מחובת שירות סדיר ואני מבקש, מפציר, מתחנן, מעלה לסדר דיון בשאלת שירות המילואים. דיברנו על זה בפעם הקודמת או באחת הפעמים הקודמות, ההיגיון הוא פטור משירות סדיר, לא נאמר שום דבר על פטור ממילואים.
אלון שוסטר:
הגיל יוחלט, אבל ההיגיון של פטור משירות סדיר הוא משמעותי, כי זה חוויה מסוג אחר, זה שירות מסוג אחר, אבל הוזכרו פה שלב ב', מילואים מסוגים שונים, לא מספיק בקי, אני רק אומר שיש פה עולם שלם שנכון לחשוב עליו באופן מאוד רציני.
לגבי הפטור מסנקציות. מי שלא מתייצב ולא קיבל פטור לא צריך להיות פטור מסנקציות. לא ...
היו"ר ינון אזולאי:
דיברנו על זה בשבוע שעבר. אני רוצה לחדד את מה שאתה אומר. אמרנו שמי לא מגיש דחייה הופך להיות עריק ואז ממילא - - -
היו"ר ינון אזולאי:
כרגע מה שנכון, מה שקיים כרגע, שלא חלות עליו הסנקציות. עד עכשיו היו חלים עליו הסנקציות, אפילו אם הוא לומד ועומדים ביעדים, אתה אומר מה שאמרנו בשבוע שעבר, שאם הוא הופך להיות משתמט אז כל הסנקציות ימשיכו.
דרור גרנית:
הרוב המוחלט של האוכלוסייה יעברו דרך מסלול הדח"ש, לא ישרתו בפועל בשום אפיק ובסופו של יום יגיעו לגיל הפטור ויהיו פטורים מהסנקציות בגיל 26.
היו"ר ינון אזולאי:
מה זה קשור למה שהוא רצה? אתה יכול להגיד שאתה רוצה להגיד משהו, אבל זה לא קשור למה שאמרנו.
יעקב אשר:
כן, וגם האוצר מהנהן בראשו. הפרוטוקול לא רואה הנהון.
אלון שוסטר:
אני רוצה להגיד שני סטים של היגיון ששווה לחשוב עליהם. הרי מהות החוק, אם אני מבין נכון, זה אחריות קיבוצית כללית של החברה החרדית אל מול הצבא, מערכת הביטחון, המדינה, של כמה מתגייסים. מרגע שהאחריות היא קבוצתית אני חושב - - -
אלון שוסטר:
נכון, אני רק אומר, אם זה קיים אז אני חושב, מה שנקרא חושב איתכם, אבל נדמה לי שאם האחריות היא של הקבוצה אז למה צריך לחייב ללמוד ולא צריך לתת פטור? וצריך לאפשר לצאת לעבוד מהיום הראשון. זו האחריות של הקבוצה. אפשר לשלוף אדם שעובד ולהתגייס לשירות סדיר. זה היגיון שעליי הוא מקובל, זו פרדיגמה שאני מציע לבחון...
אלון שוסטר:
אני לא נכנס לשאלה כמה, אני רוצה יעד כפול, משולש וכו'.
מירי פרנקל-שור:
אבל אם הם עומדים ביעד אין חובה ללמוד בישיבה, זה מה שאתה אומר.
אלון שוסטר:
ההיגיון שמונח פה, זאת התשובה שלנו לצדק המוחלט, לבית המשפט, לעצמנו. אנחנו מביאים סוג של היגיון שאומר שאנחנו אולי נגדיל מפעם לפעם את ההתחייבות הקולקטיבית להביא חברים צעירים, אז אם זה כך למה אנחנו צריכים לחייב אותם להישאר בלימודים בישיבות? אין להם פטור אולי, אבל יש להם אפשרות לעבוד.
היו"ר ינון אזולאי:
רק להבין, אתה אומר נגיד שיעמדו ביעד, אנחנו ננקוב במספר, 4,800, אתה אומר משעמדו ביעד כל השאר יקבלו פטור שיוכלו לצאת לעבוד, שיעשו מה שהם רוצים.
אלון שוסטר:
מה שאני אומר, בהיגיון שלי, בתרחיש הזה אדם יכול ללכת לעבוד ולצאת מהעבודה, אני רואה את זה כאפשרי, כל זה תחת ההיגיון של מכסה קבוצתית. מי שלא מתגייס, גמרנו, סנקציות משמעותיות וכו'.
אלון שוסטר:
בסדר גמור. הרציונל החלופי הוא אחריות אישית עם תקני לימוד שהם זהים, דומים בהיגיון שלהם, לתקנים שאנחנו נותנים לדח"שים, לשנת שירות ולמכינות, ואז המוסדות, החברה החרדית, בתיאום כזה או אחר עם המדינה, קובעים מי לומד וכל היתר מתגייסים, חייבים להתגייס, ומי שלא מתגייס אז הוא משתמט. זה שני סוגי ההגיונות שאני ח...
שרון ניר:
קודם כל, האמת היא שדיברו פה בבוקר על מזוכיזם, לא ברור לי באיזה אצטלה - - -
אלון שוסטר:
סליחה רגע, אני רוצה להיות בטוח שאני הובנתי. בחלופה השנייה של אחריות אישית יש מכסה לא לגיוס, יש מכסה ללמידה. זה כמובן ההבדל המהותי.
שרון ניר:
דיברו פה בבוקר בהרחבה על מזוכיזם ואני רואה את הסעיף הזה של הפטור כסוג של מזוכיזם. יש פה ניסיון של לעשות עוד מאותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. לא ברור לי כיצד במציאות שעוברת את ה-7 באוקטובר, כשאנחנו רואים שאנשי המילואים מזומנים פה למאות ומאות ומאות ימי מילואים, אנחנו עכשיו בנקודת הזמן הזו מעזים לדבר על א...
שרון ניר:
רק סנקציות אפקטיביות ועד גילאים מתקדמים, גיל 45, כמו אנשי מילואים, סנקציות אפקטיביות. ואתם יודעים מה? בכל שלב שבן הישיבה ייקח את עצמו בין הזמנים ויבוא עכשיו לחמישה חודשים של אבטחת יישובים וייתן כתף, מבחינתי עצם העובדה שאני לא נותנת לו את הפטור אני יכולה להשיב לו את התמריצים על זה שהוא ייקח בעצמו ויג...
יעקב אשר:
חוץ מזה את בעד החוק. חוץ משני הסעיפים האלה.
שרון ניר:
אז אני חושבת שהניסיון באמצעות החוק הזה לייצר זיקה בגיל 26 בין השבת ההטבות לבעליהן לבין פטור, זה הדבר הכי משמעותי שצריך ללמוד מכאן, שכל אזרחי מדינת ישראל והנוכחים פה סביב השולחן צריכים להבין, שהתכלית של זה היא רק לעגן השתמטות ובטח לא לשלב חיילים בצבא.
מירב כהן:
תודה רבה. קודם כל גיל הפטור לפי ההצעה המדוברת הוא 26 ורציתי להבין מה השיקולים שעומדים בבסיס המספר הזה, כי כשאנחנו מסתכלים על המספרים האידיאליים לגיוס, שזו התכלית הראשית של החוק, ועל ההשפעה על שוק התעסוקה, שזה משני מבחינת החוק הזה, לא תכלית של החוק, אבל זה בכל זאת אינטרס של המדינה, אז נראה שאין בזה ה...
מירב כהן:
אתם מאמינים שזה צריך להיות הגיל, לא?
שי טייב:
אמרתי שזאת נקודת איזון נכונה בין זה שיש אנשים שלומדים והחוק הזה מאפשר להם ללמוד, לבין הנקודה שיהיה קרוב מדי לגיל פטור שהוא יגיד, אז אני נשאר עוד שנה או עוד שנתיים. בסוף בנקודה הזאת אנחנו רואים שהרבה אנשים יוצאים מהישיבות בגילאים האלה של 27-26, יש עוד טווח למצות. גם אמרתי מקודם, יש מעל 20% שהם רוצים ...
אלעזר שטרן:
רק על זה. אני באמת לא בטוח שזאת שאלה אליך. אני אומר את זה גם בגלל שאתה נוקט עמדה. אני חושב שהשאלה אליך צריכה להיות מבחינת יכולות השיבוץ, אני נאמן לעמדתי שבכלל כל נושא דאגה לכוח אדם הוא לא עניין של הצבא, הוא עניין של המדינה, בדיוק כמו שכסף, זה אחד משני המקורות של הצבא.
אתה מכיר את עמדתי בעניין הזה, ו...
מירב כהן:
הוא חושב שיש שם פוטנציאל לגיוס. אני לא בטוחה שזה נכון, אני אגיד למה, כי אני מתבססת על מחקרים ומספרים. אגב בזמנו אני הייתי בעד גיל פטור 21, אני בעד ניתוק בין גיל הפטור להחלת הסנקציות, ואז זה מיישב לי הרבה מהדיסוננסים, אבל אני אבסס את זה.
קודם כל כשלוקחים גיל פטור כל כך גבוה אז הבריכה היא מאוד גדולה. ...
היו"ר ינון אזולאי:
את טועה, אני אגיד לך למה, כי עכשיו, לאחר שיוסדר החוק, גיל 26 יוצא – כי מה קרה עכשיו? נכנסו גם אלה בגיל 26, 27, 28, 29 אפילו.
נטע בר זיו:
ינון, זה 14,000 למחזור, כפול שמונה מחזורים, זה יוצא סדר גודל של 120,000.
מירב כהן:
אנחנו מדברים על הבריכה ב-2030.
דרור גרנית:
אם המחזור הוא 14,000 בשנה, מדברים על שמונה מחזורים, תעשה 14 כפול שמונה.
מירב כהן:
לאן זה מוביל אותי? אם הבריכה היא כל כך גדולה והיא כל כך גדולה כי אנחנו גם מגדירים גיל פטור מאוד גבוה, אז מן הראוי שזה לא יהיה רק 7%, צריך יעדים יותר גבוהים, כי אתה פונה לקהל יעד הרבה יותר גדול. לבוא ולומר בשיא, בטופ, אני שואף ל-7% מהבריכה אחרי חמש שנים זה בעיניי לא סביר.
שי טייב:
אני רוצה להסביר משהו מקצועי בעניין הזה. יש הבדל גדול בין הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, שיש בריכה ענקית, שיש בה שמונה פלוס שנתונים, מגיל 18 עד גיל, כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי, אפילו 27, 28 וכן הלאה, לבין זה שאתה לוקח שנת גיוס וכל שנת גיוס אתה לא ממצה אותה רק בשנה הראשונה, זאת אומרת חלק יבואו ב-18 ...
שי טייב:
אני אסביר. בסוף שנת גיוס לא מורכבת רק משנת לידה אחת, היא מורכבת ממדרגות, ממספר שנתונים. לכן צריך להסתכל על השנתון לאורך כל אורכו כמה מיצית ממנו. אני אומר רק מבחינה מקצועית מתמטית, יש פה מתמטיקאים בטח יותר טובים ממני, צריך להסתכל על הבריכה, זה לא שמגייסים עכשיו מכל השנתון.
מירב כהן:
אבל אתה מגדיר קבוצה מאוד רחבה ואז - - -
שי טייב:
זאת הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה.
מירי פרנקל-שור:
בסך הכול בסופו של דבר הרי הדבר הזה קורה בכל שנה ושנה, זו הנורמה, אבל כשאנחנו לוקחים את היעדים ואנחנו אומרים שהיעדים הם מהמחזור והמילוי הוא מהבריכה, בסופו של דבר כמה אחוז יתגייסו –
היו"ר ינון אזולאי:
כן, זה מהמחזור, כי כל היעדים נגזרים מהמחזור וגם הסנקציות נגזרות מהמחזור.
מירי פרנקל-שור:
תנו לי לסיים את הנקודה. ברגע שהמילוי הוא מהבריכה בסופו של דבר יישאר לך נתח שלדעתי הוא בסביבות ה-90% שמקבלים את הדח"ש עד גיל 26 והם יקבלו פטור.
שי טייב:
זה עניין מקצועי ואני רוצה להסביר.
מירב כהן:
אבל יש גם היגיון בריא. ההיגיון אומר שהגדרת קבוצה מאוד רחבה.
מירי פרנקל-שור:
השורה התחתונה לציבור החרדי, אם היעדים הם נמוכים כאשר היעדים גם כשהם יהיו 50% מהמחזור והמילוי יהיה מהבריכה, בסופו של דבר בשורה התחתונה אתה צריך להסתכל מה קורה לסך הכול הציבור. הציבור, להבנתי, בסופו של דבר בסביבות ה-90% או קצת פחות מ-90% יקבל את הדיחוי ואחר כך פטור.
(היו"ר בועז ביסמוט)
מירב כהן:
שזה לא סביר, להגדיר קבוצה של למעלה מ-90% מקבלת פטור, אז הגדרת את הקבוצה לא טוב.
שי טייב:
אתם מערבבים בין המצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו, שיש בו בריכה - - -
שי טייב:
זה כן נכון, אם תיתן לי להסביר אני אגיד למה זה כן נכון.
שי טייב:
זה לא הערכה, אני לא מדבר על הערכה בכלל.
מירי פרנקל-שור:
אבל אנחנו הולכים לקבוע פה נורמה שהיא נורמה במבט צופה פני עתיד.
שי טייב:
בדיוק. אפשר להסתכל 30 שנה קדימה ולשכוח משמונה שנות הבריכה ואז להסתכל על זה ככה? כי עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה שיש בריכה.
מירי פרנקל-שור:
אבל תמיד תהיה לך בריכה, עכשיו השאלה אם הבריכה תהיה בין 18 ל-26, או בין 18 ל-24 או בין 18 ל-28.
שי טייב:
אני רוצה לתת דוגמה ממקום אחר. כשאני אומר פה ודיברו פה המכון הישראלי לדמוקרטיה על אחוזי הגיוס הכלליים מהציבור הממלכתי והממלכתי דתי. כמה פעמים הדבר הזה עלה, אמרו מגיעים בין 85% ל-90%. ה-85%-90% האלה לא מתגייסים כולם בין 18 ל-19. חלק, בערך 40 ומשהו אחוז, אחרי זה מתגייסים בין 20 ל-25. כשאני שואל את עצמי...
ינון אזולאי:
ואז בשלוש השנים האלה יש לך קרוב ל-20 ומשהו אלף. זה כבר לא ה-7% מהבריכה.
ינון אזולאי:
כל שנה גם יוצא מהבריכה משהו, וכשאתה אומר לי 14,000 כפול שמונה, ואני לא יודע למה הבאת את השמונה ולא ארבע שנים, אם אתה מדבר עד 2030, אבל - - -
ינון אזולאי:
ואם אתה מסתכל על כל שנת גיוס שיש לך ובסופו של דבר, כמו שהוא אומר, תסתכל על שלוש השנים, אז תסתכל בגמר שלוש השנים כמה סך הכול חיילים היה לך ותראה שזה לא 7% מהבריכה. גם היום הצבא אומר שהבריכה היא בערך בסביבות 80,000, 84,000.
שרון ניר:
ברור לחלוטין שמדובר על הבריכה, על מה מתווכחים? זו מתמטיקה פשוטה, ינון. המתמטיקה היא פשוטה, יש 80,000 פוטנציאל ומגייסים 4,800, מה לא ברור?
ינון אזולאי:
זה נוח להגיד שיש 7% מכל הבריכה או 10%, אבל זה לא נכון, תסתכל כמה יש מהמחזור שהתגייסו.
מירי פרנקל-שור:
ינון, רק אני רוצה לך שיש הבדל כשאתה מדבר על מספר מוחלט לבין כשאתה מדבר על שיעור המתגייסים מכלל הבריכה. נכון, כשאתה מדבר על המספר המוחלט יש לך אלפי חיילים, אבל כשאתה מדבר על השיעור מתוך הבריכה המספר מקבל - - -
שרון ניר:
אם היית אומר לנו שמעכשיו כל מחזור גיוס - - -
ינון אזולאי:
אבל מה הרצון פה בחוק? הרצון פה בחוק להביא חיילים - - -
שרון ניר:
הרצון פה בחוק, יש שנתון של גיל 18, להביא לוחמים.
ינון אזולאי:
הוא אומר לך, חסר לי X חיילים ומתוכם לוחמים, וברגע שאני מביא את לא סופרת אותם בגיל, את סופרת אותם בסופו של דבר כלוחם, כחייל. לכן כשאני מביא את זה אני אומר לך שהבאתי 20 או 30,000 בשלוש שנים הבאתי 20 ומשהו אלף ואחר כך 30 ומשהו אלף, אז את מגיעה לחיילים שעזרו ובאו לצה"ל כחיילים. אני לא מסתכל עליהם כמספרי...
שרון ניר:
לא, אתה מסתכל על זה איך שנוח לך לספור את זה, אבל הספירה היא פשוטה, צה"ל צריך חיילים בגיל 18 ולכן אם הייתה פה הוגנות הייתם אומרים שקבוצת הייחוס - - -
ינון אזולאי:
צה"ל צריך חיילים בגיל 18, אבל הוא אומר לך שגיל 20 זה הגיל הממוצע.
שרון ניר:
הייתם אומרים שקבוצת הייחוס היא שנתון המתגייסים. אתה לא אומר את זה.
ינון אזולאי:
הוא אומר לך שהוא צריך חיילים, גם לוחמים, גם תומכי לחימה, הוא צריך הכול, אגב הוא אומר גם לא רק מהמגזר החרדי - - -
שרון ניר:
אין בעיה, אז בוא נגייס רק בני 18.
שרון ניר:
ינון, אז בוא נקבע שהיעדים הם רק משנתון הגיוס ולא מבריכת הגיוס. למה אתם לא מוכנים לזה?
ינון אזולאי:
כי אני לא קובע, כי את צריכה חיילים, זה פחות מעניין אותך מאיפה.
שרון ניר:
לא, זה מפגיש אותי עם צורכי הצבא, הצבא צריך קודם כל לוחמים ותומכי לוחמים. אם תגידו שהיעדים הם מתוך שנתון של בני 18 כבר קידמת אותנו במעט לצורכי הצבא. אבל לא, אתם עושים פה התייחסות לבאלק של שמונה שנים - - -
ינון אזולאי:
שרון, אתם מקובעים על ה-80,000 ולהגיד - - -
שרון ניר:
של שמונה שנים, מביאים אנשים שהם פחות אפקטיביים שלצבא הם הופכים להיות יותר בעיה מאשר פתרון ומסבירים עוד שזו השיטה וזה בכלל המון אנשים ו-10,000 ו-30,000 וסיפורי עלי באבא.
ינון אזולאי:
- - - אני מביא לו את החיילים, אז מה. אז אני מביא את החיילים ומתוכם יש לוחמים ותומכי לחימה ומה שצריך, אז אם ככה זה בסדר.
שרון ניר:
חד משמעית, אסור לומר שהשיח על הבריכה – זו קבוצת הייחוס. אם אומרים שהשיח על הבריכה הוא הטעיה, אז נא לא לקחת את הבריכה כקבוצת ייחוס.
דרור גרנית:
אדוני היושב ראש, זו נקודה נורא חשובה ומאוד מהותית לדיון על היעדים, הטיעון הזה על הבריכה הוא מאוד משמעותי. קודם כל כדי לפשט, ממש בהפשטה גסה, נניח שבמחזור גיוס יש X בני 18 מהציבור החרדי. היום המספר הוא 14, נניח שה-X הזה הוא קבוע, למרות שאנחנו יודעים שלא, הוא הולך וגדל, אבל בשביל נוחות המחשבה נניח שהוא...
ינון אזולאי:
זה לא נכון, זה הטעיה. כי אתה מסתכל על מה הצבא צריך. הצבא קיבל את שלו?
שרון ניר:
מה זאת אומרת? אז על מה אתה רוצה שנסתכל?
שרון ניר:
זה גיוס או שזה חוק סיפורים ועלילה?
ינון אזולאי:
הוא מסתכל על זה שזה 7% מהבריכה, אני מסתכל בסופו של דבר חיילים שהגיעו, מה הכמות שהגיעו.
שרון ניר:
לא, אתה מסתכל על תשומות ואנחנו מסתכלים על תפוקות, על האפקטיביות של כוח האדם והצבא צריך כוח אדם אפקטיבי.
ינון אזולאי:
תשאלי את הצבא היום, אם החבר'ה החרדים שמגיעים הם אפקטיביים או לא.
ינון אזולאי:
הצבא מבחינתו תביא לו בני 18 לגיוס, כל בחור בן 18 וטוב לנשק.
דרור גרנית:
אני רק אשלים עוד משפט. בהנחה שעומדים ביעד, ושוב פעם, עשיתי פה הפשטה מאוד מאוד גסה כי אנחנו יודעים שה-X הוא לא אחיד, שהוא גדל, אבל בהנחה שעומדים ביעד באופן רציף וקונסיסטנטי ואחיד ובלי מגבלות אז נכון שלאורך כמה שנים בסוף תגיע ל-50%, אבל, וזו נקודה חשובה, ההסדר שלנו כפי שהוא כתוב כעת בנוסח שלפנינו מדבר...
אלעזר שטרן:
יש פה חדשות רלוונטיות שלא קשורות לאיראן, עוד לפני כניסת הסנקציות החדשות - - -
אלעזר שטרן:
יש בבית וגן ישיבת 'דעת חיים', ישיבה חרדית ספרדית שיש שם כ-400 תלמידים, הפסגה 1, זה איפה שאני למדתי, פעם היה שם 'נתיב מאיר'. עוד לפני כניסת הסנקציות החדשות של חוק הגיוס ישיבת 'דעת חיים' בבית וגן הלכה והציבה מכשיר מעקב נוכחות עם זיהוי פנים. זה הרבה יותר מביומטרי. לא צריכים לשים אצבע.
יעקב אשר:
מכיוון שיש מישהו בצוות שם שיש לו משפחה עם מפעל כזה.
יעקב אשר:
אבל איך גם שם למדת? בכל מקום למדת.
מירב כהן:
אז אני מסכמת את הנקודה הזו ואני עוברת הלאה. זה פשוט עוד פרספקטיבה, יש מחזור ויש בריכה.
למה אני שאלתי על עמדתכם, כי לקראת הדיון הזה עברתי על נתונים של צה"ל משנת 2017 שעשו פילוח של המתגייסים ומשם עולה שבגילאי 18 עד 20 זה היה 70% מהחרדים שהתגייסו, עד גיל 23 זה כבר עמד על 90% מכל המתגייסים. זה נתון שמלמ...
ינון אזולאי:
סליחה שאני עוצר, בחזרה למבזק, בדקתי את זה, יצאתי לבדוק, לא קיים, לא זיהוי פנים, אין דבר כזה בישיבה שם, אין טביעת אצבע לבחורים, אם יש משהו זה טביעת אצבע לחלק מהעובדים. אז עם כל הכבוד, סתם להוציא ולדבר לעז, אז בבקשה.
אלעזר שטרן:
אחת, זה בפרגוד, אתר של חרדים. אני מחובר לחרדים מאוד, כמו ש - - -
אלעזר שטרן:
אבל מה שרציתי להגיד זה שאם הם עושים את זה לעובדים איך הם לא יכולים לעשות את זה לתלמידים? מה זה האפליה הזאת?
יעקב אשר:
גם באוניברסיטה עושים את זה לעובדים ולא עושים את זה לתלמידים.
מירי פרנקל-שור:
מירב, שאלה. אם הבחור יודע שהוא אוטוטו יוצא, מה יביא אותו לגיוס לצה"ל?
מירב כהן:
אני חושבת שגיל הפטור בכלל לא משפיע על אם הוא יחליט להתגייס, גם רואים את זה בסקרים.
מירי פרנקל-שור:
אבל מה שנאמר, זה גיל הפטור פלוס השאלה הסנקציות לאיזה גיל אנחנו נשייך, השילוב בין השניים הוא שיוביל - - -
מירב כהן:
ההתאמה בין הסנקציות לגיל לא נוסה, אז אני לא יודעת להגיד על מה שהיה בעבר. אני יודעת שעל פי המתכונת שהייתה בעבר 90% הגיעו עד גיל 23 וזה מלמד משהו. האם היה מנגנון אחר של התאמה בין גילאים לסנקציות? אני לא יודעת.
יעקב אשר:
מירב, כשאין את השילוב עם סנקציות ודברים כאלה אז זה סיפור אחר, זה ניסיון אחר, זה סוג ניסוי אחר.
מירב כהן:
פה בנוסח הזה אין התאמה בין סנקציות לגילאי פטור. זה משהו שלא ראיתי.
נטע בר זיו:
הזכרנו בדיונים הקודמים שהמטרה של החוק הזה צריכה להיות גיוס וכל תכלית אחרת היא משנית וכמובן שלא צריך לפגוע בתכלית הזאת ואנחנו לא נכלול רכיבים שפוגעים בתכלית הזאת, אבל עם זאת אנחנו חושבים, ונראה לי שכולנו נסכים, שאין סיבה לכלול רכיבים שלא משרתים את התכלית הזאת אבל פוגעים במשק באופנים אחרים.
בהמשך לזה ...
מאיר פרוש:
אז למה אתם עכשיו מבקשים להוציא את זה, מגיל 22 לאברכים?
נטע בר זיו:
אנחנו לא מבקשים כלום, אני אגיד מה אנחנו מבקשים. חשוב לי לחדד את המחיר הכלכלי הזה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 53%-54%, השכר של מי שכן יוצא לעבודה עומד על פחות ממחצית בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים, וכשמחברים לזה את העובדה הממשית שבעתיד הלא רחוק החברה החרדית תהיה שליש מהאוכלוסייה, ובהנחה ...
מירי פרנקל-שור:
לא, זה לא אותו דבר, כי גיל פטור גבוה בשילוב בסנקציות זה שאלה אחרת.
מירב כהן:
אגב זה הופך את המערכת למאוד מורכבת ודברים מורכבים הם קשים לאכיפה. זה גם משהו שהניסיון מלמד.
נטע בר זיו:
נקודה נוספת זה חוסר הקשר שבין גיל הפטור לגיל הסנקציות, התייחסה לזה גם היועצת המשפטית לוועדה, ולכן מה שונה בהסדר הנוכחי? מה ששונה בהסדר הנוכחי הוא סוגיית הסנקציות ולכן ככל שהסנקציות יהיו אמיתיות ויהיו אפקטיביות, ופירטנו על זה כבר בדיונים הקודמים, אנחנו חושבים שזה יהיה התמריץ האולטימטיבי לגיוס ולכן נש...
מירי פרנקל-שור:
בחור שיושב בישיבה ויודע שבגיל 23 הוא יוצא לחיים, גם אם יש עליו סנקציות, ובגיל 26 הוא אומר, באופק, למה אני צריך למשוך את הזמן, למה שאני אמשוך את זה עוד שלוש שנים? יכול להיות שהשילוב הזה יביא אותו לחשיבה אחרת.
נטע בר זיו:
אבל אם בגיל 23 חלות עליו סנקציות - - -
מירי פרנקל-שור:
אבל זה לא רק הסנקציות, זה גם היכולת להתחיל את החיים בצורה - - -
יעקב אשר:
שאלה ראשונה שלי היום, זו שאלה, זו תמיהה, זה התחיל עם שאלה ונגמר עם תמיהה. אתם ישבתם כאן בלי שום ידע, חוץ מידע אישי חינם מה שנקרא, בלי שום דבר, וטענתם כל הזמן שסנקציות מניעות אוכלוסייה. מניעות זה לא אומר שבשנייה אחת אתה מעיף מישהו מכאן לשם, נכון? זה מניע, זה תהליך.
זאת אומרת לא יכול לצאת לכם משהו אחד...
מירב כהן:
אני רק משיבה לך, היועצת המשפטית. אני לא ראיתי במבחן התוצאה מודל שבו גיל הפטור מותאם לסנקציות. אם תיאורטית לדוגמה את תגידי ששלילת התשלום למעונות יום קורה בגיל פטור 24, בדיוק כשאז צריך את זה, אוקיי, מודל, הבנתי, אבל כרגע זה לא הנוסח. בנוסח הקיים, שהוא די משחזר את המציאות הקיימת ולכן אני יכולה לדעת מה ...
יעקב אשר:
מה זה היא מציעה? זו ההצעה כרגע.
מירב כהן:
לא, אין שום הצעה קונקרטית על סנקציות וגילאים, אני לא ראיתי.
יעקב אשר:
לא, סנקציות באותו זמן, סנקציות במדרג עולה.
מירב כהן:
זה לא רק כמות המתגייסים, זה גם לאן הם מתגייסים. גם פה המחקרים מראים שבגילאים הצעירים יותר עד גילאי 21 יש סיכוי שאנשים יגיעו ללוחמה או תומכי לוחמה. בגילאים מבוגרים יותר מגיעים יותר לתפקידים שיש בהם גם איזה שהיא הכשרה שהם יקבלו לשוק התעסוקה, שזה בסדר, אבל זה כבר לא לוחמה או תומכי לוחמה, כי הם כבר בעלי...
מירי פרנקל-שור:
אגב בצבא לא חסר רק לוחמים, חסרים לו הרבה תפקידים. יש מקצועות שמאריכים את גיל המילואים עד גיל 49.
מירב כהן:
בסדר, אבל אנחנו גם צריכים לוחמים.
מאיר אינדור:
מה את אומרת, שמגיל 22-21 אי אפשר להריץ אותם להיות לוחמים? בגיל 25 מגיעים עולים חדשים.
מירב כהן:
אני אומרת שהמחקר מראה שהלוחמים מגיעים בין גילאי 18 ל-21, על פי הסטטיסטיקה הקיימת, עובדות. זה לא פרשנות.
מירב כהן:
אוקיי, אני יש לי נטייה ללמוד משהו ממה שקרה בעבר כדי להפיק לקחים.
מאיר אינדור:
כשהייתה עלייה בגיל 25 אנחנו אימנו, צה"ל אימן, לוחמים לעילא ולעילא.
מירב כהן:
ויש לוחמים בני 70 שנכנסו עכשיו ללבנון, יש הרבה דברים, אבל יש גם סטטיסטיקה שאפשר ללמוד מן הכלל מה עלול לקרות.
מאיר אינדור:
לא, זה נובע מפני שהצעירים מילאו את השורות.
מירב כהן:
הצבא בדיונים, ואת זה גם למדתי מהסקירה של מירי, אמר ש-50% מהיעדים צריכים להיות עד גיל 21 ו-75% עד גיל 23.
מירב כהן:
זה גם היה אצלך בסקירה. אגב בטיוטה של יולי היו יעדים לפי סוג התפקיד, לוחמה, תומכי לוחמה וכן הלאה. אז או שנקטלג לפי תפקידים, או שנקטלג לפי גילאים, אבל להשאיר את זה כפי שזה בנוסח כרגע זה לא יצליח לענות על הצרכים של הצבא.
בהמשך למה שגם נציגת האוצר אמרה, עד גיל 23 זה כנראה מכסה את הרוב הגדול, ובשביל משהו...
שי טייב:
אני רוצה לענות לך על זה. קודם כל ציינת נתונים משנת 2017, זה רחוק קצת. אמרתי קודם לפני שנכנסת שביחס לנתונים של שנת הגיוס עכשיו שהסתיימה, שזה אותם 2,811, 22.9% הם מעל גיל 23. זאת אומרת זה מספר יותר גדול. את אמרת 10%.
שי טייב:
הרוב המוחלט זה 23 עד 26, יש גם 27 ו-28 כי הבריכה יותר, ויש גם כאלה, יש מפורסמים מביניהם שגם התגייסו בגיל 33. מפורסמים, אני לא רוצה להגיד את שמם כי אני לא יודע אם הם רוצים שאני אגיד את שמם.
שי טייב:
אני לא מדבר על שלב ב', אני מדבר על שירות סדיר. אני רוצה להגיב למה שמירי אמרה על מה עומד לנגד עיניו של הבחור. אני מרשה לעצמי להתבטא מקצועית כי אני רוצה לייצר גם מקורות כוח אדם. אני חושב שמעבר לזה שעוד אפשר לגייס וככל שיותר ציבור חרדי יגיע, ויש עדיין את מנגנון הפטור, אז יהיו יותר אנשים בגילאים המבוגרי...
אלעזר שטרן:
לכן ההצעה של הצוות המשפטי היא נכונה, של הפרדה בין מה אתה סופר לבריכה לבין עד מתי מופעלות הסנקציות.
יעקב אשר:
הוא לא דיבר על זה בכלל ואתה מכניס את זה עוד פעם.
מירב כהן:
שי, היסטורית ראינו שעד 2010 זה היה גיל 35, אחר 28, 24, 26, היו שינויים בגילאים חבל על הזמן וזה לא השפיע על גיוס, אז למה שעכשיו זה ישנה?
שי טייב:
אני לא סוציולוג ולא פוליטיקאי, אני חושב שמדברים פה על דברים אחרים בהיבט הזה של הבקרה. אם לא תהיה בקרה ואכיפה, הנה אני אומר, חבל לכולם על הזמן. ויותר מזה, מה שאמרה היועמ"שית בסקירה, שאני אמרתי שצריך לקבוע גילאים ושאנשים יגיעו בזמנים, אני לא חולק, אני חושב שזו מציאות אחרת, רק אני אומר ש-23 עד 26, למה ...
שי טייב:
לא, אומרים לי למה אתה מביע עמדה, זו לא עמדה, זו עמדה מקצועית.
מירב כהן:
אני רוצה לומר עוד דבר שחשוב לי עקרונית והוא ערך שאני אומרת בכל הסעיפים הנוגעים לדבר, אני נגד פגיעה בפרנסה וביכולת התעסוקה וההשכלה של הציבור החרדי. זה רע מאוד למדינת ישראל, זה רע מאוד לילדים של המשפחות האלה, זה דבר רע, לכן התנגדתי כשהביאו סנקציה שמשמעותה לא לסייע במלגות להשכלה גבוהה ולא לעזור לעבודה ...
מירי פרנקל-שור:
חייבים לציין שצריך להפריד בין השכלה לבין פגיעה בעולם התעסוקה, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר. כפי שאנחנו שומעים לאורך השנתיים בוועדה יש פגיעה של משרתי המילואים, פגיעה גם בחיי המשפחה, גם בפרנסה, גם בתעסוקה.
מירב כהן:
את צודקת, אבל אם זה לא מביא תועלת של ממש - - -
מאיר פרוש:
מדוע אנחנו שוללים את השירות שהיה בעבר, שבגיל 22 אברך יכול בלילה לעבוד?
מירב כהן:
קודם כל את צודקת שזה יותר חשוב והמילואימניקים הקריבו את כל מה שהיה להם, ברור, אין פה שוויון בהצעה הזו, שוויון אין, אבל אם התוצאה תהיה שהם גם לא יתגייסו וגם לא יעבדו, וזה מה שאני דואגת שיקרה, אז הפסדנו פעמיים.
מירב כהן:
ופה כן שווה להזכיר שכששינו את גילאי הפטור לא ראינו שינוי במספר המתגייסים לצה"ל, אבל כן ראינו שינוי דרסטי במספר היוצאים לעבודה וראינו עלייה משמעותית גם בהכנסה ובאיכות של התעסוקה. אז אם פה את לא מרוויחה כלום למה לשלם את המחיר הזה?
מירי פרנקל-שור:
אבל פה אנחנו הולכים להסדר אחר, הולכים גם להסדר של פיקוח, גם להסדר של סנקציות, גם להסדר - - -
מירב כהן:
אם הייתי רואה את ההצעות היה קל יותר לקבל את זה. זה תיאורטי.
מירב כהן:
אבל צריך לראות את הפרטים של זה. מה שאת אומרת זה עולם חדש, אני לא מכירה.
מירי פרנקל-שור:
אני מסכימה על הפרטים, אבל ברעיון, יש גם פיקוח, יש גם סנקציות - - -
מירב כהן:
יכול להיות, אבל אני יכולה להתייחס רק לנוסח שראיתי ובנוסח שראיתי זה loss loss. יכול להיות שתביאו משהו אחר וצריך באמת לחשוב על זה מחדש, אבל לפי מה שאני רואה, בנוסח הקיים זה loss loss.
עוד דבר, שי, שתשים לב, עוד סקר שראיתי משנת 2021 בקרב חרדים בגילאי 18 עד 30, אז מתוך אלה שהתגייסו, 80% מתוכם אמרו שההחל...
מירב כהן:
הערה נוספת. בסעיף הזה כתוב 'יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר'. זה נוסח ציווי. בפרק ג'1 בחוק המקורי כתוב 'רשאי שר הביטחון לפטור אותו'. יש הבדל בין ציווי לבין רשאי ואני חושבת שנכון להשאיר את זה רשאי, כי אנחנו רוצים להשאיר לו שיקול דעת שאם יש נסיבות חריגות, אם פרצה מלחמה בשבע חזיתות למשל, ה...
מירי פרנקל-שור:
זה הכול מקשה אחת, כמו שאני אומרת, גם מה יהיה הקשר בין גיל סיום הסנקציות לבין גיל הפטור - - -
מירב כהן:
ואיך מתאימים בין הסנקציות לבין הגילאים.
מירב כהן:
אז איך את לוקחת את זה לשלב הבא? את עכשיו תביאי רשימה של סנקציות וגילאים? כי הפרטים הם חשובים.
מירב כהן:
אני חושבת שיש מקום גם במסגרת העבודה הזו לחשוב להפריד בין גיל הפטור לתחולת הסנקציות. בעיניי יכול להיות שיש סנקציות שהתחולה שלהן תיפסק בגיל 45, כשמסיימים את שירות המילואים. אני הייתי רוצה לנתק בין השניים, יש גיל שכבר לא פונים אליך, ההזדמנות להתגייס פגה, אבל את המחיר אתה תשלם.
יעקב אשר:
על זה שלמדת את התורה ותורתך הייתה אומנותך. בראבו.
מירב כהן:
על זה שלא באת לעזור לאחיך בקרב שמגנים עליך כדי שתוכל לחיות בשלום במדינת ישראל.
יעקב אשר:
על זה שתורתך אומנותך ולא רימית ולא שיקרת ולא עשית.
מירב כהן:
בסדר, אז בשביל מה אתה צריך כסף למעונות? תתפלל שמישהו יטפל בתינוק - - -
יעקב אשר:
אז תגידי במילים אחרות, אני נגד החוק.
מירב כהן:
למה אתה צריך את הכסף של המעונות? פשוט תתפלל. פשוט תתפלל שמישהו, יד נעלמה תטפל בתינוק, מה אתה אומר?
ולדימיר בליאק:
ישבתי מהבוקר ולא הוצאתי מילה מהפה, שלא כהרגלי. אני חושב שאתה מעריך את זה.
ולדימיר בליאק:
אני קודם כל רוצה למחות כנגד היחס שלך לעמרי רונן, שהוא גם לוחם וגם בן למשפחה שכולה ולא ראוי לזרוק אותו מהוועדה פעם אחר פעם, בטח בשים לב לקואליציה שאתה יושב בה. אבל לא באתי בשביל זה.
בעניין של גיל הפטור, באופן כללי לא ברורה לי ההצדקה מדוע דווקא למגזר הזה צריך לתת פטור גורף מגיל 26 ולפטור אותם משירות מ...
ולדימיר בליאק:
82% זה נתון מאוד מאוד יפה. ומאז שאין הנחות במעונות יום אין ירידה בתעסוקה של נשים חרדיות.
יעקב אשר:
ממתי התחיל מעונות היום? בינואר.
ולדימיר בליאק:
יש טכנולוגיה, היא קיימת, שגבר חרדי יכול לצאת לשוק העבודה ולסייע לאישה.
יעקב אשר:
אתה עונה לי על משהו אחר. אז תגיד מה שאתה רוצה.
יעקב אשר:
תעסוקה, זה בגודל התעסוקה, לא שיעור התעסוקה.
יעקב אשר:
לא, כמה ביטלו וירדו לחצי משרה, כמה ירדו וויתרו על משכורות אחרות, כמה הפסיקו ללמוד דברים אחרים ולהתמקצע תוך כדי.
ולדימיר בליאק:
אין נתון ולכן חבל לדבר על נתונים שלא קיימים. בוא נדבר על נתונים שכן קיימים. רק היום פורסם עוד מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שכל משק בית יהודי לא חרדי מכניס לכלכלת ישראל 1,350 שקל בחודש וכל משק בית חרדי לוקח מכלכלת ישראל 10,318 שקל בחודש.
ולדימיר בליאק:
מכיוון שאנחנו מכירים את המגמה הדמוגרפית , 36 מיליארד שקל, שזה הנתון שלך סבסוד המגזר החרדי היום, בעוד 20 שנה הוא יהפוך ל-60 מיליארד שקל. זה מה שהחוק הזה מייצר היום, הוא לא מייצר גיוס, הוא מייצר בעיה מאוד מאוד גדולה שמטילה ספק ביכולת שלנו להמשיך להתקיים ככלכלה מודרנית, אני כבר לא מדבר על האתגרים הביטח...
יעקב אשר:
אבל הם נהיים משתמטים, הוא נהיה משתמט כמו אדם חילוני שמשתמט.
ינון אזולאי:
נגמר האירוע שלו, עם כל הסנקציות לכל החיים עד שהוא מסדיר.
יעקב אשר:
מנגנון אתה יכול לייצר, אבל לא עליו.
ג'וש פרש:
אני רוצה שתבינו, אתם מדברים פה כבר שעתיים על הדבר כזה ואיך שאנחנו יושבים פה עוד לוחם שם קץ לחייו. עכשיו אותר עוד לוחם מת. אני פה כבר יומיים נלחם על חבר שלי לקבל הכרה, עוד לוחם עכשיו מת. אתם קולטים איזה שטויות אתם מדברים עכשיו? על חוק גיוס? אני יושב פה שעתיים, חבר שלי יושב במכון מת ועוד לוחם שם קץ לח...